דוח שנתי: שנה של צמיחה חוצת-גבולות

כדי לספק תמונה מדויקת ועדכנית של הפעילות הכלכלית בין ישראל למדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), הדוח מבוסס על דוחות רשמיים, מאגרי מידע של סחר בינלאומי (כגון UN Comtrade ו-OEC) וסיכומי חמש שנים להסכמי אברהם. עיקר הפעילות מרוכז מול איחוד האמירויות הערביות, עם נפח קטן יותר מול בחריין, בעוד שאר מדינות ה-GCC (סעודיה, קטאר, כווית ועומאן) אינן מקיימות קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל — אם כי מתקיימת פעילות עסקית בעלת זיקה אליהן דרך חברות בנות ומדינות שלישיות.

חברות ישראליות פעילות במפרץ

על פי הערכות של מכוני מחקר ולשכות מסחר, כ-1,000 חברות ישראליות פעילות באופן ישיר או עקיף במדינות המפרץ, בעיקר בדובאי ובאבו דאבי. תחומי הפעילות המרכזיים הם סייבר, בינה מלאכותית, פינטק, אגרו-טק (טכנולוגיות חקלאות ומים), אנרגיה מתחדשת וביטחון. היקף הפעילות (הכנסות וחוזים) של חברות אלו נאמד במאות מיליוני דולרים בשנה, מעבר לנתוני הסחר בסחורות הישירים.

יצוא ממדינות המפרץ לישראל

היצוא מהמפרץ לישראל עולה משמעותית על היצוא הישראלי אליהן, בשל רכש מאסיבי של סחורות גלם כגון יהלומים, נפט מזוקק ואלומיניום. מאיחוד האמירויות לישראל: כ-1.11 מיליארד דולר בשנה (בעיקר יהלומים גולמיים בשווי כ-460 מיליון דולר ונפט מזוקק בשווי כ-391 מיליון דולר). מבחריין לישראל: כ-103 מיליון דולר בשנה, רובו המוחלט נפט מזוקק ואלומיניום. סך היצוא הישיר והגלוי מה-GCC לישראל: כ-1.21 מיליארד דולר בשנה.

השקעות

ההשקעות מחולקות בין השקעות ישירות של קרנות ריבוניות והשקעות הון-סיכון פרטיות. עם חתימת ההסכמים, איחוד האמירויות הקציבה קרן של 10 מיליארד דולר להשקעות אסטרטגיות בישראל, עם חלקים ניכרים בתחומי האנרגיה (כגון רכישת נתח מתמר על ידי Mubadala Energy), תשתיות והייטק. קרנות הון סיכון מהמפרץ משקיעות בעקביות בחברות ישראליות — לדוגמה, בתחילת 2025 השקיעה EDGE Group האמירית כ-22 מיליון דולר בחברת ה-AI הביטחונית הישראלית Thirdeye Systems. גופים פיננסיים מהמפרץ השתתפו גם בהנפקות אג״ח בינלאומיות של משרד האוצר הישראלי. סך ההשקעות המצטברות של גופים עם זיקה למפרץ בישראל נאמד בכ-3 עד 5 מיליארד דולר.

סך כל הפעילות העסקית

המסחר הדו-צדדי בסחורות עומד על למעלה מ-3 מיליארד דולר בשנה באופן ישיר, בעיקר מול איחוד האמירויות במסגרת הסכם הסחר החופשי (CEPA). מאז חתימת הסכמי אברהם, הפעילות העסקית המצטברת — מסחר בסחורות של למעלה מ-6.5 מיליארד דולר, פרויקטי אנרגיה, תיירות, שירותי הייטק וביטחון, והשקעות הון — חוצה את רף ה-10 עד 12 מיליארד דולר.

מקורות

The Heritage Foundation, Abraham Accords Annual Report; The Observatory of Economic Complexity (OEC), פרופילי סחר דו-צדדי ישראל-איחוד האמירויות וישראל-בחריין; Statista, היקף הסחר ישראל-איחוד האמירויות; Trading Economics, יבוא ישראל לפי מדינה; ORF Middle East, ניתוח סחר במסגרת הסכמי אברהם; המכון למחקרי מדיניות המזרח התיכון (MEI) והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).